View this article in English | bilingual
איסלמורדה
בשעות בין הערביים של אחד מימי ינואר הגיעו הפרופסור ורעייתו למוטל קטן על שפת
היה חם ולח. אצות ושבלולים נערמו על אם הדרך. לצידי הסירות במעגן עמדו שקנאים
בשעות בין הערביים של אחד מימי ינואר הגיעו הפרופסור ורעייתו למוטל קטן על שפת
<
הים באיסלמורדה ושכרו חדר. אחרי מסיבות השנה החדשה התרוקן המקום מאורחים.
היה חם ולח. אצות ושבלולים נערמו על אם הדרך. לצידי הסירות במעגן עמדו שקנאים
כפסלים על כלונסאות עץ רקובים.
בני הזוג היו מיוזעים אחרי נהיגה ממושכת. הם התקלחו, לבשו בגדים נקיים וירדו
למטה. הם חלפו על פני המכונות לשתייה קלה ומיכל הקרח, עקפו את הבריכה וחצו את
המדשאות. כוסות פלסטיק התגלגלו ברוח. החנייה העורפית הייתה שוממת והאישה
נעצרה רגע כחוככת בדעתה. שביל צר הוליך אל הים. השניים פסעו לאט, יד ביד, נזהרים
שלא למעוד בקבקבים.
החוף התפתל רחב ומפורץ. כסאות נוח היו מפוזרים באי סדר ובני הזוג גררו להם שניים,
ניערו אותם והתיישבו.
סוף סוף, אמר הפרופסור.
הם שתקו. הים, כמפרש תפוח, גלש לנגד עיניהם מטורקיז לאינדיגו ולסגול ונעטף עד
מהרה בגוון של נחושת.
יפה פה, אמרה האישה. אבל נטוש.
זה מה שרצינו, לא? אמר הפרופסור. הוא הזכיר לאשתו למה עזבו את ירושלים.
אולי... אמרה האשה. באור הדמדומים היא עקבה אחרי שחף גדול שניקר לו בין הצדפות.
צל של ספינה בודדת עלה באופק. אט אט התכסו השמיים ביהלומים ובני הזוג תלו בהם
את מבטם ושקעו במחשבות. אי שם התנגן סקסופון. הגאות נגסה בחוף, הציפה אותו
באמרות של תחרה לבנה והפיקה רחש קצוב כתינוק יונק. עתה היה שקט. הסקסופון נדם
ולא נשמע דבר זולת הפכפוך של המים. האישה נברה עם אצבעות רגליה בבוץ החם.
לפתע פתאום, ננעצה אלומת אור בחושך. היא באה מכוון הים ואיתות של פנס בודד ענה
לה מן היבשת. הבזקים מהירים כאיתותי מורס רצו אלה מול אלה.
ראית? שאלה האשה.
כן, אמר הפרופסור.
מה זה? שאלה האשה.
מניין לי? ענה הפרופסור. אני משער שאלה דייגים.
האורות נדלקו וכבו. האלומה שבאופק זהרה בעוצמה ודומה היה שהיא צוברת תאוצה
ומתקרבת אל האי ככדור אש. ואז, כבתה באחת. משברים חזקים שטפו את החוף.
האישה קמה והביעה רצון לחזור למלון. בעלה מלמל דבר מה בקנטור, נאנח ואסף את
עצמו בעצלתיים. דייגים, אמר כשח אל עצמו. הם שילבו זרועות וחזרו אל החדר. הווילון
והכיסוי המרופד על המיטה היו עשויים מאותו בד פרחוני והמנורות הפיצו אור קלוש.
חבל שלא הלכנו לאיזה מקום יותר נורמאלי, אמרה האשה.
רצית הכי קרוב שאפשר למים, ענה הפרופסור. זה היה הכי קרוב.
כיוון שדבק בהם חול הם שטפו את עצמם שוב תחת הברז בכיור.
את לא רעבה? שאל הפרופסור.
אין לי חשק לצאת הערב, אמרה אשתו.
את רוצה שנזמין פיצה? שאל הפרופסור. האישה משכה בכתפיה.
עם מה את רוצה? הוא שאל ומיד הוסיף, כרגיל?
כרגיל, אמרה האישה בפיזור נפש. היא הוציאה מן התיק שלה פנקס והחלה לחבר טורים
בעלה עשה הזמנה בטלפון.
בזבזנו יותר מדי בניו-יורק, אמרה האשה.
לכן נאכל היום פיצה, אמר הפרופסור בקול משועשע. זה לא גורם לך להרגיש צעירה?
לא, אמרה אשתו.
הוא מלמל דבר מה, תמך את גבו בשני כרים ופתח דפדפת עבה.
נרד מחר לקי ווסט ונקפוץ לבית של המינגוויי, אמר כנחוש לעודד את אשתו.
היא פלטה צחוק עצבני.
עוד פעם החתולים האלה, אמרה. אתה יודע שאני אלרגית לחתולים. נישאר פה ונבלה על
הפרופסור לא ענה. הוא הרכיב משקפיים, כוון את מנורת הלילה ושקע בקריאה. אשתו
עיינה בדף ההוראות של המוטל למקרי חירום שהיה נתון במעטפת פלסטיק שקופה.
יש להם שני מטפי כיבוי בכל מסדרון, אמרה.
המממ...המהם הפרופסור. הוא הניח את הדפים, הוציא כמה שטרות מכיסו והושיט
תיכף יביאו את הפיצה, תני לשליח...
האישה לקחה את השטרות והביטה ארוכות בערמת הדפים שעל המיטה.
סרוואנטס, אמרה. כבר שלושים שנה...
המממ...המהם הפרופסור. הוא הגביה את ראשו באי נחת. וכמה שנים את מתעסקת עם
המינרלים שלך?
זה לא אותו הדבר, אמרה האישה. אנחנו מגלים כל יום משהו חדש...
גם בסרוואנטס מגלים דברים חדשים, אמר הפרופסור. את מצוברחת...
לא יודעת מה יש לי, אמרה האישה. הזדקנתי בבת אחת. תראה איך אני נראית.
את נראית בסדר גמור, אמר בעלה.
בחוץ החלה מנשבת רוח שורקנית ועלה רעש נוסף כנפילת חפץ כבד.
מישהו רץ במדרגות. היו שתי נקישות. האישה פיהקה, ספרה את השטרות ופתחה את
צעיר שחור ונוטף מים התפרץ אל תוך החדר בסערה.
ששש...ששש...צווח בלחישה. נו פוליס, פליז, נו פוליס!
הפרופסור זקף את מבטו.
אשתו עמדה מאובנת. הצעיר נצמד בגבו אל הדלת ולא זז. עיניו התרוצצו בבעתה.
מה קורה פה? תהה הפרופסור. מי זה?
שודד, אמרה האישה בנימה שגבלה בשמחה לאיד. תן לו את הארנק. מהר!
בעלה הושיט את הארנק בהיסוס. הצעיר טלטל את ראשו מצד אל צד.
נו מני, פליז, נו פוליס, נו מני...
בני הז&
This copy is for your personal, noncommercial use only. You can order presentation-ready copies for distribution by contacting us at info@wordswithoutborders.org.
